הדר נוי בע"מ נ' אמנון ותמר תכנון וביצוע פרויקטים בע"מ

פסק דין

עניין לנו בתביעה כספית בסדר דין מהיר, שהוגשה במקור ע"ס 20,221 ₪ ואשר סכומה תוקן לסך של 8,190 ₪. התביעה הוגשה על-ידי התובעת, חברת הדר נוי בע"מ, כנגד הנתבעת, חברת אמנון ותמר תכנון וביצוע פרויקטים בע"מ. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלה, האם סכום התביעה שולם למעשה באמצעות קיזוז בונוס שלפי טענת הנתבעת ניתן לה על ידי התובעת לפני שנים.

תמצית טענות התובעת

התובעת עוסקת בייצור, גידול ומכירה של דשאים, עצים וצמחי נוי. הנתבעת עוסקת בגינון ולרבות בתכנון ובאחזקה של גינות. במהלך חודשים אוקטובר – דצמבר 2004, רכשה הנתבעת מאת התובעת מוצרים שונים, בסך כולל של 16,544 ₪. סכום החוב מורכב משלש חשבוניות, האחת על סך 1,264 ₪ מיום 18.10.04, השנייה על סך 538 ₪ מיום 29.1.04 והשלישית, על סך 14,742 ₪ מיום 16.12.04. נציג הנתבעת אישר את דבר קבלת המוצרים. חרף פניות חוזרות ונשנות, לא שולם החוב.

תמצית טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת כי שתי החשבוניות הראשונות שולמו במלואן. בגין החשבונית השלישית שולם סך של 6,552 ₪ והיתרה קוזזה למעשה עקב זיכוי שניתן לנתבעת בסך של 8,190 ₪. הזיכוי ניתן לאחר שהתובעת הבטיחה לנתבעת זיכוי של 1,000 מ"ר דשא, אם הנתבעת תגדיל את חלקה של התובעת כספקית מרבדי דשא בפרויקט באיזור רח' ראול וולנברג בת"א. לאחר שהוגדל חלקה של התובעת כאמור, ביקשה הנתבעת לממש את הזיכוי בפרויקט אחר (ג' החדשה), אולם מנהל התובעת טען כי בשל טעות, הוצאה חשבונית בגין מלוא כמות הדשא וביקש מהנתבעת לקבל את הזיכוי בפרויקט הבא. הנתבעת ביקשה לממש את חלקה בפרויקט הבא ועל כן שילמה לתובעת 6,552 ₪ במקום לשלם את מלוא סכום החשבונית בסך של 14,742 ₪. עד לשנת 2008, לא העלתה התובעת כנגד הנתבעת טענה כלשהי בגין חוב נטען. הנתבעת נדהמה לקבל ביום 29.6.08, מכתב דרישה על סך 17,044 ₪. הנתבעת השיבה כי אינה חבה דבר. לבסוף, טוענת הנתבעת, כי הסתבר מן ההתכתבויות כי החוב הנו על סך 8,190 ₪ בלבד, הוא סכום הבונוס. לאחר מכן וחרף זאת, התביעה הוגשה על סך של 20,221 ₪.

דיון

מטעם התובעת העיד לפני ונחקר על תצהירו מר אהרון שדה, מנהל התובעת. מטעם הנתבעת העידו לפני ונחקרו מנהל הנתבעת מר שחר פפאו והעד רמי אתיה, אשר עבד בעבר עבור מנהל התובעת. הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

כפי שכבר צוין בפתח הדברים, אין מחלוקת בין הצדדים כי שתי החשבוניות הראשונות נשוא התביעה שולמו וכי סכום התביעה עומד למעשה על סך של 8,190 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום שנועד לתשלום, בגין יתרת חוב עבור החשבונית השלישית, אשר לפי גרסת התובעת שולמה רק בחלקה ולפי גרסת הנתבעת, יתרתה שולמה באמצעות בונוס שקיבלה הנתבעת מאת התובעת.

אין מחלוקת כי נטל ההוכחה רובץ על הנתבעת, כמי שהעלתה טענת פרעתי שהנה טענת הודאה והדחה (ראה הסכמת בא כוח הנתבעת בעניין זה בעמ' 1 לפר' יום 16.2.10).

עיינתי ושבתי ועיינתי בחומר הראיות ובטענות הצדדים והגעתי למסקנה כי כובד המשקל של הראיות נוטה לטובת התובעת ולרעת הנתבעת, אשר לא הצליחה לשכנעני כי גרסתה סבירה יותר מאשר גרסת התובעת.

השיק וספחו

הראיה המרכזית שהביאה הנתבעת לתמיכה בגרסתה, הנו עותק כימי כחול של שיק וספחו מפנקס השיקים של הנתבעת (סומן נ/1). מדובר בשיק על סך 6,421 ₪, שאין מחלוקת כי שולם לתובעת ואף רשום בכרטסת הנהלת החשבונות ע"ש הנתבעת, שהתנהלה אצל התובעת (נספח א' לתצהיר פפאו). הנתבעת מתבססת על הרישום הנ"ל בספח השיק, אשר לפי טענתה נרשם על ידה בזמן אמת ואשר מוכיח למעשה את גרסתה בדבר קבלת הבונוס. להלן החלק הרלוונטי של ספח השיק אשר נרשם בכתב יד:

פרטים

אג'

שקל חדש

חשבונית 320

14272

זיכוי 1000 מטר דשא עפ"י הבטחת אהרון

מפרוייקט ראול וולנברג